×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יחזקאל ל״בתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בִּשְׁנֵֽי⁠־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ב) בֶּן⁠־אָדָ֗ם שָׂ֤א קִינָה֙ עַל⁠־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ⁠־מִצְרַ֔יִם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו כְּפִ֥יר גּוֹיִ֖ם נִדְמֵ֑יתָ וְאַתָּה֙ כַּתַּנִּ֣ים בַּיַּמִּ֔ים וַתָּ֣גַח בְּנַהֲרוֹתֶ֗יךָ וַתִּדְלַח⁠־מַ֙יִם֙ בְּרַגְלֶ֔יךָ וַתִּרְפֹּ֖ס נַהֲרוֹתָֽם׃ (ג) כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה וּפָרַשְׂתִּ֤י עָלֶ֙יךָ֙ אֶת⁠־רִשְׁתִּ֔י בִּקְהַ֖ל עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהֶעֱל֖וּךָ בְּחֶרְמִֽי׃ (ד) וּנְטַשְׁתִּ֣יךָ בָאָ֔רֶץ עַל⁠־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה אֲטִילֶ֑ךָ וְהִשְׁכַּנְתִּ֤י עָלֶ֙יךָ֙ כׇּל⁠־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְהִשְׂבַּעְתִּ֥י מִמְּךָ֖ חַיַּ֥ת כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (ה) וְנָתַתִּ֥י אֶת⁠־בְּשָׂרְךָ֖ עַל⁠־הֶהָרִ֑ים וּמִלֵּאתִ֥י הַגֵּאָי֖וֹת רָמוּתֶֽךָ׃ (ו) וְהִשְׁקֵיתִ֨י אֶ֧רֶץ צָפָֽתְךָ֛ מִדָּמְךָ֖ אֶל⁠־הֶהָרִ֑ים וַאֲפִקִ֖ים יִמָּלְא֥וּן מִמֶּֽךָּ׃ (ז) וְכִסֵּיתִ֤י בְכַבּֽוֹתְךָ֙ שָׁמַ֔יִם וְהִקְדַּרְתִּ֖י אֶת⁠־כֹּֽכְבֵיהֶ֑ם שֶׁ֚מֶשׁ בֶּעָנָ֣ן אֲכַסֶּ֔נּוּ וְיָרֵ֖חַ לֹא⁠־יָאִ֥יר אוֹרֽוֹ׃ (ח) כׇּל⁠־מְא֤וֹרֵי אוֹר֙ בַּשָּׁמַ֔יִם אַקְדִּירֵ֖ם עָלֶ֑יךָ וְנָתַ֤תִּֽי חֹ֙שֶׁךְ֙ עַֽל⁠־אַרְצְךָ֔ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (ט) וְהִ֨כְעַסְתִּ֔י לֵ֖ב עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בַּהֲבִיאִ֤י שִׁבְרְךָ֙ בַּגּוֹיִ֔ם עַל⁠־אֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יְדַעְתָּֽם׃ (י) וַהֲשִׁמּוֹתִ֨י עָלֶ֜יךָ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וּמַלְכֵיהֶם֙ יִשְׂעֲר֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ שַׂ֔עַר בְּעוֹפְפִ֥יא חַרְבִּ֖י עַל⁠־פְּנֵיהֶ֑ם וְחָרְד֤וּ לִרְגָעִים֙ אִ֣ישׁ לְנַפְשׁ֔וֹ בְּי֖וֹם מַפַּלְתֶּֽךָ׃ (יא) כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑היֱ⁠־הֹוִ֑ה חֶ֥רֶב מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל תְּבוֹאֶֽךָ׃ (יב) בְּחַרְב֤וֹת גִּבּוֹרִים֙ אַפִּ֣יל הֲמוֹנֶ֔ךָ עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם וְשָֽׁדְדוּ֙ב אֶת⁠־גְּא֣וֹן מִצְרַ֔יִם וְנִשְׁמַ֖ד כׇּל⁠־הֲמוֹנָֽהּ׃ (יג) וְהַֽאֲבַדְתִּי֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־בְּהֶמְתָּ֔הּ מֵעַ֖ל מַ֣יִם רַבִּ֑ים וְלֹ֨א תִדְלָחֵ֤ם רֶֽגֶל⁠־אָדָם֙ ע֔וֹד וּפַרְס֥וֹת בְּהֵמָ֖ה לֹ֥א תִדְלָחֵֽם׃ (יד) אָ֚ז אַשְׁקִ֣יעַ מֵימֵיהֶ֔ם וְנַהֲרוֹתָ֖ם כַּשֶּׁ֣מֶן אוֹלִ֑יךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (טו) בְּתִתִּי֩ אֶת⁠־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם שְׁמָמָ֣ה וּנְשַׁמָּ֗ה אֶ֚רֶץ מִמְּלֹאָ֔הּ בְּהַכּוֹתִ֖י אֶת⁠־כׇּל⁠־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְיָדְע֖וּ כִּי⁠־אֲנִ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טז) קִינָ֥ה הִיא֙ וְק֣וֹנְנ֔וּהָג בְּנ֥וֹת הַגּוֹיִ֖ם תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֑הּ עַל⁠־מִצְרַ֤יִם וְעַל⁠־כׇּל⁠־הֲמוֹנָהּ֙ תְּקוֹנֵ֣נָּה אוֹתָ֔הּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (יז) וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (יח) בֶּן⁠־אָדָ֕ם נְהֵ֛ה עַל⁠־הֲמ֥וֹן מִצְרַ֖יִם וְהוֹרִדֵ֑הוּ א֠וֹתָ֠הּ וּבְנ֨וֹת גּוֹיִ֧ם אַדִּרִ֛ם אֶל⁠־אֶ֥רֶץ תַּחְתִּיּ֖וֹת אֶת⁠־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ (יט) מִמִּ֖י נָעָ֑מְתָּ רְדָ֥ה וְהׇשְׁכְּבָ֖ה אֶת⁠־עֲרֵלִֽים׃ (כ) בְּת֥וֹךְ חַלְלֵי⁠־חֶ֖רֶב יִפֹּ֑לוּ חֶ֣רֶב נִתָּ֔נָה מׇשְׁכ֥וּד אוֹתָ֖הּ וְכׇל⁠־הֲמוֹנֶֽיהָ׃ (כא) יְדַבְּרוּ⁠־ל֞וֹ אֵלֵ֧י גִבּוֹרִ֛ים מִתּ֥וֹךְ שְׁא֖וֹל אֶת⁠־עֹֽזְרָ֑יו יָ֥רְד֛וּ שָׁכְב֥וּ הָעֲרֵלִ֖ים חַלְלֵי⁠־חָֽרֶב׃ (כב) שָׁ֤ם אַשּׁוּר֙ וְכׇל⁠־קְהָלָ֔הּה סְבִיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתָ֑יו כֻּלָּ֣ם חֲלָלִ֔ים הַנֹּפְלִ֖ים בֶּחָֽרֶב׃ (כג) אֲשֶׁ֨ר נִתְּנ֤וּ קִבְרֹתֶ֙יהָ֙ בְּיַרְכְּתֵי⁠־ב֔וֹר וַיְהִ֣י קְהָלָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֤ם חֲלָלִים֙ נֹפְלִ֣ים בַּחֶ֔רֶב אֲשֶׁר⁠־נָתְנ֥וּ חִתִּ֖ית בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ (כד) שָׁ֤ם עֵילָם֙ וְכׇל⁠־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֣ם חֲלָלִים֩ הַנֹּפְלִ֨ים בַּחֶ֜רֶב אֲֽשֶׁר⁠־יָרְד֥וּ עֲרֵלִ֣ים׀ אֶל⁠־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּיּ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר נָתְנ֤וּ חִתִּיתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת⁠־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ (כה) בְּת֣וֹךְ חֲ֠לָלִ֠ים נָתְנ֨וּ מִשְׁכָּ֥ב לָהּ֙ בְּכׇל⁠־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתֶ֑הָ כֻּלָּ֣ם עֲרֵלִ֣ים חַלְלֵי⁠־חֶ֡רֶב כִּֽי⁠־נִתַּ֨ן חִתִּיתָ֜ם בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֗ים וַיִּשְׂא֤וּ כְלִמָּתָם֙ אֶת⁠־י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר בְּת֥וֹךְ חֲלָלִ֖ים נִתָּֽן׃ (כו) שָׁ֣ם מֶ֤שֶׁךְ תֻּבַל֙ וְכׇל⁠־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיבוֹתָ֖יו קִבְרוֹתֶ֑יהָ כֻּלָּ֤ם עֲרֵלִים֙ מְחֻ֣לְלֵי חֶ֔רֶב כִּי⁠־נָתְנ֥וּ חִתִּיתָ֖ם בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ (כז) וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת⁠־גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ⁠־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי⁠־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת⁠־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל⁠־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי⁠־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ (כח) וְאַתָּ֗ה בְּת֧וֹךְ עֲרֵלִ֛ים תִּשָּׁבַ֥ר וְתִשְׁכַּ֖ב אֶת⁠־חַלְלֵי⁠־חָֽרֶב׃ (כט) שָׁ֣מָּה אֱד֗וֹם מְלָכֶ֙יהָ֙ וְכׇל⁠־נְשִׂיאֶ֔יהָ אֲשֶׁר⁠־נִתְּנ֥וּ בִגְבוּרָתָ֖ם אֶת⁠־חַלְלֵי⁠־חָ֑רֶב הֵ֛מָּה אֶת⁠־עֲרֵלִ֥ים יִשְׁכָּ֖בוּ וְאֶת⁠־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר׃ (ל) שָׁ֣מָּה נְסִיכֵ֥י צָפ֛וֹן כֻּלָּ֖ם וְכׇל⁠־צִדֹנִ֑י אֲשֶׁר⁠־יָרְד֣וּ אֶת⁠־חֲלָלִ֗ים בְּחִתִּיתָ֤ם מִגְֿבֽוּרָתָם֙ בּוֹשִׁ֔ים וַיִּשְׁכְּב֤וּ עֲרֵלִים֙ אֶת⁠־חַלְלֵי⁠־חֶ֔רֶב וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת⁠־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ (לא) אוֹתָם֙ יִרְאֶ֣ה פַרְעֹ֔ה וְנִחַ֖ם עַל⁠־כׇּל⁠־הֲמוֹנֹ֑ה חַלְלֵי⁠־חֶ֙רֶב֙ פַּרְעֹ֣ה וְכׇל⁠־חֵיל֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (לב) כִּֽי⁠־נָתַ֥תִּי אֶת⁠־[חִתִּיתִ֖י] (חתיתו) בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֑ים וְהֻשְׁכַּב֩ בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֜ים אֶת⁠־חַלְלֵי⁠־חֶ֗רֶב פַּרְעֹה֙ וְכׇל⁠־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בְּעוֹפְפִ֥י א=בְּעוֹפֲפִ֥י (חטף)
ב וְשָֽׁדְדוּ֙ א=וְשָֽׁדֲדוּ֙ (חטף)
ג וְק֣וֹנְנ֔וּהָ א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ (חטף)
ד מׇשְׁכ֥וּ =ל (וכן בדפוסים הרגילים ובקורן)
• א=מֳשְׁכ֥וּ (חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף) וכן במג״ה
ה וְכׇל⁠־קְהָלָ֔הּ =ל,ק ובדפוסים
• א=וְכָל⁠־קֳהָלָ֔הּ (חטף קמץ)
E/ע
הערותNotes
(ב) כפיר גוים נדמית – לצאת ממקומך לטרוף טרף לאכול אדם כאילו אתה ביבשה, ביערים, ויש לך מחסור במקומך.
ואתה כתנים בימים – שאתה דר בין נהרים ויארים ואין לך מחסור כל דבר, ואין תולדתך לצאת לטרוף טרף ביבשה. שאם כפיר יצא ממקומו לטרוף טרף לפי שאין חיותו ומזונותיו מצויין לו במעונתיו ביער שגדל בו תדיר וצריך לצאת מן היער לבקש אכלם, אבל תנין בימים אין לו מחסור כל דבר בים שיצטרך לצאת מן הים לאכול אדם ובהמה ואת היגחתה בנהרתיך – המשכת נהרותיךא לצאת חוץ מגדותיהם למקום אדם ובהמה, כדי שתוכל לעמוד ולהתקיים במקום בני אדם לטרוף טרף.
ותדלח מים – דחפת מים.
ברגליך – כאילו היה לך רגלים להלך ולצאת לדחוף המים ברגליך ולשוט.
ותרפש נהרתם – העכרת אותם בדחיפת רגליך שדחפת לשוט ולצאת לטרוף. כלומר הזעקת כל קהליך ובכל עשרך וכבודך יצאת לשלול שלל ולבוז בז שלא לצורך שלא היית חסר כלום.
(ד) אטילך – אשליכך, כמו מדוע הוטלו הוא וזרעו (ירמיהו כ״ב:כ״ח). (ה) רמותך – מגובה גופך ימלאו עמקי הגיאיות. (ו) צפתך – ארץ שהיצפתה מים עליה בהגיחך עליה נהרותיך להתקיים בך לשוט ולטרוף טרף. (ז-ח) וכסיתי בכבותך שמים – בהיותך נכבה,
ולא יאירב – לך אור, שאתן חשך על ארצך כמפורש בסמוך.
מהיכן יבא לך החושך וכיבוי האור, מן השמים, שאכסה שמים להקדיר כוכביהם ולכסות שמש בענן.
(ח) עליך – בשבילך, שלא יאורו לך כאשר עשיתי לך בראשונה בימי משה. (ט) והכעסתי – קורוצריי.
בהביאי שברך – שמע שברך.
(י) בעופפי – בהפריחי ובהעבירי חרבי – שהכיתי בה. הן גייסות נבוכדנצר הבאים מהריגתך דרך עליהם בשובם לארצם.
וחרדו לרגעים – לעת שהיה להם להרגיע ולנוח, יחרדו איש – על נפשו, פן יעשו להם כאשר עשו לך.
ויש לומר עוד: לרגעים – לעתים שיעברו דרך עליהם.
(יג) מעל מים רבים – שרועים שם.
ולא תדלחם – למים.
(יד) אז אשקיע מימיהם – הנרפשים מכל עכירותם ויהיו צלולים.
ונהרותם – שהיו סוערים ומתגעשים בדליחת רגליך ובהגחתך,
כשמן אוליך – בלי שטף שלא יגיחם תנין עוד ולא תדלחם רגל.
(טו) כי תהיה הארץ שממה.
ממלאה – מאדם ובהמה הדולחים ורופשים אותם.
(טז) קינה היא – במה שפתח בו מסיים. (יז) בחמשה עשר לחודש – הוא חודש שנים עשר הנזכר למעלה. (יח) נהה – שא עליו נהי.
והורדהו – בנהי שלך אל ארץ תחתית – לרקבון ואיבוד.
(יט) ממי נעמת – ממי אתה סבור להיות נעים ומקובל לי יותר משאר הגוים שלא אורידך לבור תחתית.
והשכבה – ותהיה מושכב.
(כ) בתוך חללי חרב יפלו – המון מצרים.
חרב נתנה – מצרים.
משכו אותה וכלג המוניה – אל בור.
(כא) ידברו לוד אילי גבורים – ידברו עליו אילי גבורים,
מתוך שאול את עוזריו – שירדו עמו.
הנה ירדו שכבו עם הערלים חללי חרב – כך יאמרו על פרעה ועל עוזריו, כענין כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונוה וגו׳ דנבוכדנצר בישעיה (ישעיהו י״ד:י׳).
(כב) ומי הם אילי גיבורים שכך ידברו לו מתוך שאול, שם אשור {וכל קהלה} סביבותיו קברותיו – סביבות אשור קברות קהלו והמונו.
כולם חללים – אשור וקהלו.
(כג) אשר נתנו קברותיה – של אשור.
ויהי קהלה – של אשור.
סביבות קברתה – של אשור.
אשר נתנו חתית – ופחד ומורא במפלתם.
בארץ חיים – שנפל פחד מפלתם על כל החיים לאמר ואיך נמלט אנחנו אחרי שאשור כך נפל. וכן תפרש כלם.
(כד) סביבות קברתה – של עילם.
המונה – של עילם.
ערלים – בחרפה וקלון ערום ועריה כדרך חללים שנקברים בבזיון ערומים, כענין לפשט את החללים (שמואל א ל״א:ח׳). וישאו כלימתם – זאת, לישכב ערלים,
את יורדי בור – אע״פ שהן גבורים וחשובים מהם.
(כה) נתנו משכב לה – לעילם.
סביבותיו – של עילם.
קברותיה – קבורה המונה.
כי נתן חתיתם – כל כך היו כלם ערלים חללי חרב שניתן חתית מפלתם והריגתם על כל החיים.
(כה-כו) וכן תפרש כי נתנו חתיתם – של משך ותובל שכ״כ היו כלם ערלים מחללי חרב, שהפחידו במפלתם כל החיים. (כז) ולא ישכבו – משך ותובל.
את גבורים – שהן נופלים במלחמה בכבוד מלהיות משולים ערלים – נקברים ערום ועריה נפשטים בבוז וקלון, אלא בכבוד גדול.
אשר ירדו שאול – בכבוד גדול בכלי מלחמתם.
ויתנו {את} חרבותם תחת ראשיהם – להודיע שע״י גבורתם מתו, שלא רצו לברוח, אלא עמדו בכובד המלחמה והרגו בשונאיהם ונקמו בהם במותם עד אשר יגעה ידם אל החרב.
ותהי עונותם – שהעוו לאויביהם להרוג בהם מכה רבה מאוד.
על עצמותם – שעל ידי הרג רב שהרגו בשונאיהם במותם מתו גם הם עמם. כענין תמות נפשי עם פלשתים (שופטים ט״ז:ל׳). כך בכבוד לא ישכבו אילו, כי במורך לב ופחד מנוסתם נהרגו כשפחות, לכן נקבר בבזיון.
וכל כך למה, כי חתית גבורים בארץ חיים – להפיל פחד מפלתם על החיים ויראום.
גם יש לומר ותהי עונותם – לא אל ישכבו, רק מוסב על משך ותובל (יחזקאל ל״ב:כ״ו) שיהיו גופם נקבר בבזיון.
(כח) ואתה – פרעה. (כט) בגבורתם – כמו שהיו גבורים תחלה נהרגו בבזיון ונקברו בקלון. (ל) בחתיתם מגבורתם – כמות שהיה פחדם על כל העולם.
מגבורתם – מפני גבורתם.
בושים ונכלמים הם ששכבו ערלים את חללי חרב.
(לא) אותם יראה פרעה – אילי הגבורים יראה פרעה, ערלים חללי חרב בירכתי בור.
ונחם על – עצמו ועל המונו.
כי נתתי את חתיתי – ופחדי על כל העולם על ידי מפלתם.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י אוקספורד. ״לצאת מן הים... נהרותיך״ הושמט ע״י הדומות במהדורת פוזננסקי.
ב בכ״י: ולהאיר.
ג בכ״י: ואת כל.
ד בכ״י: אליו.
ה בכ״י: כמוני.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×